תאריך לידה: 15.07.1936 כ”ה תמוז תרצ”ו – תאריך פטירה: 05.10.2023 כ’ תשרי תשפ”ד
בועז יפה מספיד את אימו: הבאנו היום את אימא דליה יפה למנוחות.
בשם כולנו, תודה מקרב לב לכל מי שטרח ובא, חיבק ונישק ונתן תחושה שכולנו חלק מאורגניזם אחד, ואימא באמת נגעה לליבם וחשו געגוע, וגם כאלה שלא הכירו, וטרחו לבוא ולחזק את משפחתנו ברגע שגם אם ידענו שיגיע, הוא קרה באורח די מהיר ואכזרי.
אימא בכל מקרה ידעה והרגישה, אכלה לכולנו את הראש שאוטוטו היא הולכת, סדרה את האלבומים הישנים, הצטלמה ל’אלה הם חייך’ עם אמיר ונועה ועוד.
כמה דברים שכתבתי והקראתי בקושי רב מעל הקבר, ושוב, תודה לכל מי שדאג, הגיע, ביקר, שלח הודעות וחיזק.
דליה הייתה אומרת:
אין מה לבכות
אני הולכת אל האור
הלכתי כל כך הרבה שנים
רגלי נשאו אותי, מירושלים, לתל אביב, לאודים, ולגן העדן היפה הזה
שבו, בסופו של יום, אני הולכת אל האור.
ידעתי שיומי יגיע, ושהכול צריך להיות מסודר טיפ טופ
במגירה של כלי התפירה, ובמגירה של קיסמי השיניים
ובהוראות המדויקות להפליא שהשארתי, כתבתי לכם מה לעשות. זה פשוט מאוד:
הבן אדם שעומד מולכם, לא עומד שם סתם, לא ההשגחה העליונה שלחה אותו, אלא שזו הזדמנות נהדרת בשבילכם לחייך, להגיד שלום, להתעניין באמת, איך הוא מרגיש, מה הוא אוהב, הזדמנות להישיר מבט ולהגיד לו, אני אוהבת אותך. אם זו נכדתך האהובה, או השכנה ממול, או סתם אזרח אקראי, יש לכם הזדמנות בלתי חוזרת, לפזר קצת אהבה, ללכת עוד קצת, לכיוון של האור.
אני הולכת אל האור ומשאירה אחרי הרבה הזדמנויות שלא החמצתי, להגיד לאנשים סביבי, שהם פלא אחד גדול. ושאני שמחה שהייתה לי הזדמנות, לחבק, לנשק, להגיד מילה טובה, לתת תחושה שהרגע הזה לא עבר לחינם. אני מודה על כל מה שהיה לי, והיה לי המון. המון רגעים יפים, של פיזור קצת אבקת פיות קסומה, אבקה של חיוך ורוגע לעולם. גם אם ידעתי מכאוב, וחסרתי פה ושם, וכאבתי, ובכיתי, ידעתי להישיר מבט אל הכאב, להביט קדימה, ללכת הלאה, ללכת אל האור.
השארתי לכם הכול מסודר, בדרכי שלי. מה שאני רוצה להגיד לכולכם, שאני מודה על כל רגע. תנסו לאהוב את מה שיש, ולא לכעוס, לא לקנא חלילה, ולא לכאוב את מה שאין. הביטו סביב, וראו את היופי בכל פינה, אם אתם לא רואים אותו, כנראה שלא הסתכלתם מספיק, נסו שנית. אני סיימתי את פרק חיי על האדמה, לפרקים הייתי הסולנית, לעיתים המנצחת, וחלק מהזמן, ישבתי בקהל ומחאתי כפיים. אז זהו, הקונצ’רטו הסתיים, המנצח קד קידה אחרונה.
אני הולכת אל האור, ומקווה, יודעת בעצם, שעשיתי כל שיכולתי, לנגן היטב, על המיתרים הקרועים שהיו לי בכינור, ושהמוזיקה נעמה לאוזניכם.
אין הדרן, מתוקף הנסיבות, אבל היה יופי של קונצרט. בראבו, מחיאות כפיים.
