תאריך לידה: 10.10.1946 ט”ו תשרי ה’תש”ז תאריך פטירה: 21.10.2024 י”ט תשרי ה’תשפ”ה
שמואל (שמוליק) נולד באוקטובר 1946 כבן שני לאממה ואיזק.
את המרחב המשפחתי חלק עם אח גדול, בני ואח צעיר, שאול. הוא עבר ילדות קיבוצית רגילה בחינוך המשותף. פעוטונים, גן ובית ספר יסודי. בכיתה ז’ עד י”ב יצא למוסד החינוכי בבית אלפא שהיה יציאה למרחב פתוח וגדול עם נערים מקיבוצים שכנים. הוא היה ילד ונער מקובל ונוח לסובבים אותו ותלמיד מעורב ומשקיע בלימודים.
בבגרותו למד בבית ספר להנדסאים במדרשת רופין, הנדסת מכונות כולל הגשת עבודת גמר. עם סיום לימודיו המקצועיים היה למנהל ייצור במפעל מתכת למכונות גינון שהיה אז המפעל המרכזי בקיבוץ.
במקביל הקים שמוליק משפחה עם דיאנה שהגיעה לקיבוץ מאנגליה. נולדו להם שני בנים ובת. שמוליק היה אבא מסור ומחובר מאוד לילדים. הוא בנה עבורם צעצועים שווים ושימושיים כמו תלת-אופן צהוב ועגלה לצעדים ראשונים. לשמוליק היו ידי זהב והוא היטיב לבנות ולסדר דברים רבים בבית.
אחרי מספר שנים של חיים משותפים בקיבוץ, החליטה דיאנה לחזור לאנגליה. היא נסעה עם הבנים והבת ברחם. שמוליק נסע בעקבותיה ושהה באנגליה פרק זמן, שם הם החליטו להיפרד. שמוליק חזר לארץ והקשר עם הבנים נשמר בקפדנות. הילדים הגיעו פעמיים בשנה לחופשות ארוכות, בפסח ובחופשת הקיץ. בהתחלה רק עמוס ויונתן ובהמשך גם רובין. שמוליק היה נוסע כל שנה בדצמבר לבקר את הילדים באנגליה. בבגרותם שהו שלושתם פרקי זמן בקיבוץ, למדו עברית באולפן ועבדו בקיבוץ.
שלושת הילדים נישאו ובאו הנכדים. עמוס נישא לשרה ולהם שני בנים ובת. רובין נישאה לג’ייג’יי ולהם שני בנים. יונתן נישא לעינב, בית קיבוץ יראון ולהם בן אחד. יונתן ועינב חיו מספר שנים בתל אביב ובהמשך השתקעו בוויילס.
כאשר שמוליק חזר לארץ הוא עבד בחנות המפעל בתל אביב וכמו כן היה נהג ואחראי בטיחות בצי הרכבים בקיבוץ הארצי. בשלב מאוחר יותר למד את נושא הבטיחות והגהות והוסמך למלא תפקיד של ממונה בטיחות במקומות עבודה באזור. הוא השקיע בנושא את כל זמנו ומרצו.
את יהודית איל הוא פגש כאשר הגיעה לקיבוץ כמורה עם שלושה ילדים. המפגש ביניהם הפך לקשר לחיים. יהודית הפכה עבור שמוליק לבסיס ולעוגן.
