אשכנזי נח

(11/12/1912 – 28/05/1992) ( א טבת תרע”ג – כה אייר תשנ”ב )

נח אשכנזי נולד להוריו יונה וחיים בעיר ליפוביץ (פלך קיוב) שבאוקראינה. אביו עסק במסחר תבואות. ההורים היו ציונים פעילים וביתם נשם תרבות עברית. נח ואחיו למדו עברית אצל מורה פרטי. במשפחה היו ארבעה בנים: מתתיהו, נח, אליהו ויקותיאל.
בשנת 1917, בעת המהפכה הסובייטית, עברה המשפחה לקיוב בה המשיך נח ללמוד בביה”ס תרבות עד סגירתו על ידי הסובייטים. בשנת 1923 הוא הצטרף ל”שומר הצעיר”. באוגוסט 1924 עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בחיפה. נח למד בבי”ס עממי והצטרף לארגון הצופים, אך בגיל 15 מימש את שאיפתו ללמוד חקלאות ועבר לחברת הילדים בבית אלפא, כאן הוא מצא סיפוק מהעבודה החקלאית והחברה. כשחזר נח לחיפה לאחר לימודיו הצטרף למייסדי תנועת השומר הצעיר בארץ ועם הבוגרים הראשונים של התנועה יצא להכשרה בקיבוץ “שומריה” (ליד חדרה) ולנחלת יצחק להקמת הקיבוץ הארצישראלי הראשון של השוה”צ. שם פגש נח את בת-עמי והם נישאו כהלכה.
נח עבד תחילה בעבודות חוץ שונות כגון, סלילת כביש עפולה – שאטה, עיבוד שטחי עמק בית שאן ועוד. אז התגלה עניינו המיוחד של נח בהכנת תשתית לגידולים חקלאיים ובהקשר זה הוא עסק בבדיקות קרקע בעמק לבקשת חיים שטורמן.
עם העלייה על הקרקע בחומה ומגדל היה נח מן הפעילים בהקמה. הוא קיבל את תפקיד ה”מוכתר” של היישוב הצעיר ומא”ז הנקודה. בתקופת המאורעות נח פעל בקור רוח ליישוב סכסוכים עם הערבים ובניסיון למצוא הבנה בין שני העמים.
באותה תקופה נכנסה העבודה בחקלאות להילוך גבוה, ניצול מי המעיינות והכשרת השטחים לנטיעות וזריעת שדות. נח ניצל את ידיעותיו במדידת שטחים ויישורם, שרטוט מפות טופוגרפיות ופתרון הבעיות הפיזיות של הקרקע, פילוס ערוגות, ניקוז והשקייה ובעיות הגומלין בין מים לקרקע. במשך הזמן פעל נח בקיבוץ בבניית בית התרבות, יד לבנים ובית הזיכרון והמועדון לחבר.
היתה לו, לנח, נפש אמנותית וזה התבטא בהרבה שטחים. הוא ערך תערוכות, פעילות תרבותית, שר במקהלה והאזין למוזיקה קלסית, אך בייחוד התמסר לעיצוב שורשים מן הטבע לדמויות אמנותיות.
בת-עמי, רעייתו ואם הבנים נפטרה בשנת 1968, שנה לאחר נפול בנם, גיורא. גם לאחר שהתאלמן המשיך נח בפעילותו השוטפת. בנו, גיורא, היה הבן הבכור של הקיבוץ ונפל במלחמת ששת הימים בשחרור ירושלים. גיורא השאיר אחריו שני ילדים, אורנה ודני.
לנח ובת-עמי נולדו ארבעה ילדים ונכדים רבים מהם רווה נח נחת עד סוף ימיו. בשנים האחרונות הצטרפה אליו רבקה, חברתו לחיים והוציאה אותו מבדידותו.
נח היה איש עבודה מנעוריו והוא ניחן בתבונת כפיים ובנועם הליכות עד יומו האחרון. נח חלה במחלה ממושכת ונפטר ממנה.
יהי זכרו שמור עמנו כחבר מסור מן המייסדים שהקיבוץ והמשפחה היוו את מרכז חייו.

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן