גייסט יצחק

(15/02/1921 – 29/06/1991) ( ז אדרא תרפ”א – יז תמוז תשנ”א )

יצחק נולד בעיר הרוביישוב שעל נהר בוצ’קוב בפולין להוריו אתל וסנדר. במשפחה היו ארבע בנות ויצחק היה הבן היחיד. האב עסק במלאכת הרצענות והרפדות והעסיק שני פועלים בבית מלאכתו.
יצחק למד ב”חדר” ואחרי כן עבר לביה”ס העממי היהודי “תל חי” ועזר לאביו. בשנת 1933 הצטרף לתנועת הנוער החלוצית “דרור-פרייהייט”. הפעולות התנהלו באידיש. לאחר מכן למד יצחק בבי”ס מקצועי הנהלת חשבונות, נגרות, חרטות ועוד. בשנת 1937 יצא להכשרה בעיר לודז’.
עם פרוץ מלה”ע השניה נדדה המשפחה ועד סיביר הגיעה, שם שהתה עד 1941. אז נאלצו לעבור לאוזבקיסטן ועבדו בקולחוז. שם הכיר יצחק את ידז’ה ואת החברים שהשתייכו אחר כך לקיבוץ תל עמל. יצחק וידז’ה נישאו ב- 1945.
עם סיום המלחמה יצאו בדרך “הבריחה” לעליה ארצה דרך וינה ובלגיה. שם נולד בנם הבכור. באנייה “תיאודור הרצל” הגיעו לקפריסין ומשם, בעקבות מחלת התינוק, הגיעו לתל עמל. יצחק הגיע מאוחר יותר, לאחר ששהה גם במחנה עתלית, ונקלט בקיבוץ.
יצחק עבד בחקלאות והצטרף לעובדי האווזיה. בשנת 1949 התגייס לצה”ל וסיים בדרגת סמל. הוא ייסד את ענף גידול ההודים והיה מרכז משק.
בשנת 1974 הקים את המשחטה במפעלים האזוריים “עוף טוב” ועבד שם 13 שנים.
ב- 1988 חזר לעבוד בקיבוץ במפעל החדש “נירעותק” כמרכז יבוא חומרי הגלם.
יצחק אף מילא תפקידים חברתיים רבים בקיבוץ וגידל את שלושת ילדיו לצד אשתו. נולדו להם נכדות בקיבוץ גן שמואל.
יצחק נפטר מהתקף לב ונקבר באדמת תל עמל. יהי זכרו ברוך!

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן