זמיר חיים

(14/04/1934 – 19/03/1982) ( כט ניסן תרצ”ד – כד אדר תשמ”ב )

חיים נולד ביאסי, רומניה, להוריו מלכה וצבי לופו. בהיותו בן 7 פרצה המלחמה ואביו נלקח למחנה עבודה, אך הוא חזר מהמלחמה בשלום.
בגמר המלחמה החליט חיים להצטרף לתנועת “השומר הצעיר” ובהיותו בן 13 עלה עם חבריו ארצה. הוריו קיוו להצטרף אליו מאוחר יותר.
חיים עלה באחת מאניות המעפילים שנתפסו והובלו לקפריסין, אך אחרי זמן קצר הוא הגיע לקיבוץ, הצטרף לחברת הנוער “אייל” בתל עמל. ברבות הימים הצטרפו הוריו אליו לקיבוצו.
חיים התחנך בקיבוץ ונקלט בו בהצלחה. הענף החקלאי שלו היה המטעים ובשובו מהשרות הצבאי בנח”ל חזר אליו וריכז אותו מספר שנים.
חיים היה פעיל בתפקידים שונים ותרם את חלקו כרכז תרבות ומזכיר קיבוץ, סדרן עבודה, רכז מחסן הכלכלה (אקונום) ובכל תפקיד היה מסור ואחראי. נטייה מיוחדת היתה לחיים לענייני התרבות בקיבוץ הוא הנחה מסיבות בכשרונו המיוחד, חיבר פזמונים וביים אותם והופעותיו היו אהובות על כלל הציבור.
ראשית הצלחתו היתה בחג ה- 25 של הקיבוץ, אך גולת הכותרת של תרומתו היתה בחג ה- 40, עת ריכז את ה”מופע” במסכת ‘אור-קולית’ שעובדה על ידי אהרון שורר ז”ל. חיים חיבר את שיר המוטו של הערב “עומד אדם על גשר צר” שהולחן על ידי חיים ברקני.
חיים נקרא לפעילות במחלקת התרבות של הקבה”א ובתפקיד זה פעל כ- 3 שנים. לאחר מכן פעל בריכוז התרבות במועצה האזורית בית שאן עד יומו האחרון ממש. הוא הצטיין ביחסו ההוגן לחברים בתוך הקיבוץ ומחוצה לו ויהיה זכור כאיש חברה אהוב ומסביר פנים, בעל רצון טוב ונוטה להטות שכם ואחריות.
חיים בנה כאן את משפחתו האהובה. היה נשוי ליהודית מבית שפנוב ולהם ארבעה ילדים. המשפחה איבדה לפתע איש יקר ואבא אהוב, תומך ומסייע. חיים נפטר מהתקף לב.
יהי זכרו ברוך!

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן