(09/10/1912 – 09/11/1970) ( כח תשרי תרע”ב – י חשון תשל”א )

אריה נולד ברוהטין, עיירה במזרח גליציה. בית ההורים היה בית יהודי טיפוסי מהמעמד הבינוני – משפחה ציונית ומסורתית. בן 12 נכנס אריה לתנועה ומיד התבלט בקבוצה בחריצותו, במסירותו ובחנו האישי. עם קבלת סמל בוגרים נהיה למזכיר הקן ומנהל הגדוד.
מביה”ס היסודי עבר ללמוד בגימנסיה ובסיום הכיתה החמישית הוצא ממנה לאחר התראות בית הספר כי הפעילות בתנועה אינה מתיישבת עם הלימודים. אריה, לאכזבתם של הוריו, קיבל את הדין והפך את הקן לביתו. כאן שיקע מרץ, מסירות וראייה מבוגרת של דברים שלא לפי גילו.
משנוסד גרעין “מסד” בוועידת התנועה בלבוב הצטרף להכשרה ובשנת 1933 עלה ארצה עם ראשוני “מסד”.
חבלי ההסתגלות לעבודה היו קשים, ידיו הפצועות מפיזור זבל בשדות או מכל עבודה אחרת, לא מוטטו אותו. אריה נדד עם פלוגת הבניין של הקיבוץ לעפולה, רמת דוד, מרחביה ולפלוגה בבית אלפא.
עם העברת הקיבוץ לאדמות תל שוק החל לעבוד במספוא ועם נטיעת הכרם הראשון החלה תקופה ארוכת שנים של אריה כאיש המרכזי בענף המטעים על שלוחותיו השונות.
עבודה ופעילות חברתית-משקית צמודות היו אצל אריה זה לצד זה. מזכיר קיבוץ, מרכז משק, פעיל בוועדות, אלה היו מעט מהציונים בדרכו.
אריה נהרג יחד עם חברו, ישראל גלזר, בתאונת דרכים ליד צומת מגידו.
אשתו של אריה, ענדה, נפטרה כשלוש שנים לפניו. אריה השאיר אחריו בת נשואה ונכד. יהי זכרו ברוך!