(29/06/1917 – 22/07/2013) ( ט תמוז תרע”ז – טו אב תשע”ג )

יקי מספר:
נולדתי ב- 1917 בעיר מריש-אוסטרו, אוסטריה-הונגריה, להורי רוזה ויוליוס טייכנר. אבי נולד במריש-אוסטרו והתחתן עם רוזה ב- 1910. הם עברו להמבורג ויחד עם האח של אבי התפרנסו מעסק משותף.
אבי גויס לצבא האוסטרי ובמלחמת העולם הראשונה (1914) במהלך קרב בגבול איטליה, נפצע ונשלח חזרה למשפחה. אמי, ששמעה על דבר פציעתו של אבי חזרה למריש אוסטרו כדי לטפל בו. בהיותי בן שלוש עברה המשפחה להמבורג ונולדו שני אחיי.
עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון (1933) הרגשתי כמו רבים אחרים ש”הקרקע בוערת תחת רגלינו”. בן 14 הצטרפתי לשומר הצעיר. בשיחות התנועה אמרה המדריכה שלנו: חבר’ה, תראו, בארץ יש יותר עו”ד מגנבים ויותר רופאים מחולים. אנחנו צריכים להתכונן לבניית הארץ ולהגשמה, ולכן, גם אם טרם סיימתם את הלימודים העיוניים, כל אחד מכם צריך ללמוד מקצוע בחקלאות ובבניין. החלטתי ללמוד אפייה וקונדיטוריה, למרות שזה היה מקצוע לא מקובל בקרב היהודים. למדתי במשך כשלוש וחצי שנים במאפייה היחידה שהיתה שייכת ליהודים ועבדתי כאופה חצי שנה כדי להרוויח כסף.
קיבלתי הוראה מתנועת “החלוץ” לנסוע להכשרה בודדת בחקלאות, אצל איכר גוי בחווה בדרום גרמניה. אני ועוד כמה חלוצים עבדנו אצל האיכרים כל ימות השבוע ובסופ”ש התארחנו אצל משפחות יהודיות. לאחר מכן עברתי לקיבוץ הכשרה ושם הכרתי את מרים.
אחרי תקופה של שנתיים התחתנו בקיבוץ ההכשרה.
בתחילת המלחמה (1939) קיבלו יהודי המבורג הוראה להתאסף סמוך לבית ספר ומשם שלחו אותם הגרמנים למחנה השמדה בריגה. אבי, קיבל שטף דם והתעלף כך שנשאר על הרצפה ולא נשלח בטרנספורט הזה. אשתו השנייה החביאה אותו יחד עם ילדתם המשותפת במשך שנתיים וחצי במרתף. בשנת 1943 הופצצה המבורג ותושבי העיר נלקחו לאיים בנחל אלבה ופוזרו בין האיכרים, וביניהם גם אבי ומשפחתו. ב- 1945 היה אבא בין הראשונים שארגנו את הקהילה היהודית. אחותי ואחי הצעיר לא הגיעו לישראל.
בפברואר 1938 הגענו, מרים ואני, לישראל. עוד כשהיינו בהכשרה שמענו על עליית קיבוץ תל עמל על הקרקע והודענו שאנחנו רוצים להצטרף לקיבוץ זה, יחד עם עוד עשרה חברים. בנמל קיבל את פנינו מקס הלר ויחד איתו נסענו לתל עמל. באותם הימים היתה שממה באזור והסחנה ושאר המעיינות היו כמו ביצה אחת גדולה.
בתל עמל גרנו בהתחלה בקומה השנייה בבית הקומתיים. בשנים הראשונות עבדתי בסלילת הכביש מכלא שאטה לטירת צבי ואחר כך במאפייה בבית אלפא. עבדתי גם בחקלאות, בשמירה ואף התגייסתי לנוטרות ולמחלקת החי”ש שהוקמה בתל עמל.
בשנת 1944 התגייסתי לפלי”ם והוצבתי באזור מבצר עתלית. במלחמת העצמאות שירתי בגדוד 13 בפיקודו של אברהם יפה. השתתפתי בכל קרבות הגדוד מדן ועד אילת.
ב- 1950 פנו אלי בבקשה להיות נהגו האישי של יעקב עמית, עורך העיתון “על המשמר”. אחר כך שימשתי גם כנהגו של מאיר יערי. עם שובי לקיבוץ עבדתי בענפים שונים וגם כנהגו של מנחם בדר.
עם השנים נולדו לנו שלושה ילדים. כל אחד מהם הקים משפחה ונולדו לנו הנכדים.