(15/05/1911 – 07/12/1991) ( יז אייר תרע”א – ל כסלו תשנ”ב )

גנה (אאוגניה) נולדה להוריה יהודית (יטי) וישראל שפינדל בעיר לבוב, פולין בשנת 1911. האב עסק במסחר, חנווני מכולת, והאחים שלה: יחיאל, דוד, שמעון, יצחק, משה, דבורה ונחצ’ה – נספו בשואה. שתי אחיות נשארו בחיים. האחות הבכורה היגרה לארגנטינה ולה שלוש בנות ששומרות על קשר עם המשפחה בתל עמל. האחות רבקה שחיה על ניירות אריים בזמן השואה, ניצלה ונישאה לפולני וחיה עד היום בוורשה.
גנה רכשה השכלה עממית. השכלה תיכונית בבי”ס לתפירה למדה במשך שלוש שנים. היא הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” בלבוב בשנת 1926 והיתה חברה בגדוד על שם א.ד. גורדון. היא השתתפה בכנסים, הפלגות, מחנות קיץ וכד’. משנת 1929 היתה חברה ב”החלוץ” ויצאה להכשרה חלוצית של קיבוץ “מסד” בפשמישל. גנה השתתפה באופן פעיל באגודת “מכבי דרור” ועסקה בענפי ספורט שונים ואף היתה מדריכת ספורט.
בפברואר 1935 עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ תל עמל כחברת “מסד” בנחלת יצחק. גנה נקלטה יפה בקיבוץ והמשיכה לעסוק בספורט האהוב עליה. כאשר הקיבוץ עבר לבית אלפא עבדה במטבח, פעלה זמן מה כאקונומית ועבדה בגן הירק בתל שוק. היא המשיכה לעבוד בגן הירק גם כשקיבוץ עלה על הקרקע. במשך זמן מסוים עבדה כמחסנאית בגדים עד שהתחילה לעבוד כמטפלת תינוקות. ב- 1946 עברה קורס למטפלות ילדים בהדרכת ד”ר נשאו בבית החולים “העמק”. מאז עבדה במשך שנים כמטפלת תינוקות בקיבוץ.
לאחר שיצאה מעבודתה בבית התינוקות עבדה במשך שנים בחדר האוכל של הקיבוץ תוך הקפדה מיוחדת בתחום עיסוקה.
גנה נישאה זמן קצר לאחר הצטרפותה לקיבוץ לאהרון יכין ובמשך הזמן נולדו להם שלושה ילדים: עמירה, אסף ואמוץ.
בעלה, אהרון, שהיה מפעיליו הראשונים של הקיבוץ והקים את ענף המטעים, נפטר בשנת 1975 ומאז המשיכה גנה להתמקד כאם וכסבתא לילדיה ולנכדיה.
גנה אהבה לקרוא הרבה ולהשתתף בטיולים רבים באמצעות המדור לידיעת הארץ ברגל וברכב וגם יצאה לחו”ל לטיולים גיאוגרפיים ומצאה בכך סיפור רב.
מזה שנים סמפר חלתה אך השתדלה להיות עצמאית בתפקודה, למרות מגבלותיה. עם זאת טופלה במסירות על ידי בניה וכלותיה.
גנה נפטרה והובאה למנוחות בתל עמל ליד בעלה, אהרון, שאתו חלקה את מרבית שנות חייה.
יהי זכרה ברוך!