(02/10/1919 – 13/12/1994) ( ח תשרי תר”פ – י טבת תשנ”ה )

הניה לבית דמשק נולדה בעיר נישביז’ בביילורוסיה הפולנית להוריה רפאל ובתיה. הניה היתה הבת השנייה מבין חמישה ילדים. האב היה חקלאי ובעל אדמות ומכונאי ונפח. המשפחה גרה בין גויים אך לא הורגשה אנטישמיות. הבית היה מסורתי. הניה התעקשה ללמוד בבי”ס פולני יחד עם חברותיה הגויות. בביה”ס סבלה מאנטישמיות מצד המורים. בהיותה בכיתה ו’ הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר” שם נפגשה עם חברותיה מילדות, חדווה ובתיה לבני. מכורח הנסיבות למדה הניה תפירה והרוויחה מהוראה פרטית. כאשר חברי הגדוד שלה יצאו להכשרה, חלתה הניה בדלקת פרקים ולא יצאה עמם. הוריה חשבו להגר לארגנטינה אך הניה לא הסכימה בשום אופן וסבה חיזק את הצד שלה. היא יצאה להכשרה עם חברי “במנהרה” ושם הכירה הניה את יצחק, בעלה לעתיד. עם פרוץ המלחמה ניתנה להם הוראה לעבור למרכז השומר הצעיר בליטא. שם פתחה הניה מתפרה יחד עם עוד חברות וממנה התפרנסו עד שנאלצו לצאת לדרך הנדודים מזרחה לאוזיבקיסטן. הניה ויצחק מצאו חדר קטן 3X3 מ”ר. ביתם היה מרכז לפליטים והם עזרו לכל מי שהגיע אליהם. אחר כך עברו לאזור סמרקנד שם פגשו חברים מהתנועה. כשהצבא האדום התקדם מערבה ואזור ברנוביץ’ שוחרר קיבלה הניה מכתב מחדווה שמספר לה שכל אחיה נשארו בחיים. ההורים נספו בגיטו. יצחק והניה עם תינוקת בזרועותיהם יצאו למסע ארצה באנייה אקסודוס ודרך מחנות קפריסין.
כשהגיעו לניר דוד עבדה הניה במחסן הבגדים ובבתי ילדים. היא ניהלה את המתפרה של הקיבוץ במשך 30 שנים עד שמחלת הסרטן הכריעה אותה אחרי שהכניעה את אחיה ואת אחותה.
הניה השאירה אחריה שלושה ילדים ונכדים ואת בעלה האוהב, יצחק.
יהי זכרה ברוך!