סלפטר וובק (זאב)

(13/12/1911 – 08/09/1986) ( כב כסלו תרע”ב – ד אלול תשמ”ו )

וובק (זאב) נולד בעיר רישא, פולין להוריו יצחק ואיטה. ההורים סחרו ומכרו דברי סדקית וובק עזר להוריו בחנות. החינוך בבית היה ציוני. בשנת 1930 עברה המשפחה לגרמניה ומשם להולנד.
בשנת 1931 הגשים וובק את חלומו לעלות לארץ. הוא יצא להכשרה בנדבורנה בגדוד “מסד” והגיע לארץ לפני חבריו להכשרה, לכן הצטרף זמנית לקיבוץ “גליציה ב” שמאוחר יותר השלים את קיבוץ מזרע ול”גליציה ג” שהשלים את עין המפרץ. מטעמים שונים החליט לעזוב את הקיבוץ וניסה לחיות בתל אביב. בתקופה זו הכיר את אטקה, אשתו ויחד החליטו ללמוד מקצוע. וובק למד צבעות. הוא ואשתו עברו לחיפה בשנת 1934.
בשנת 1936 עוד הצליח וובק לעזור לאמו, לאחותו ולאחיו הקטן לעלות ארצה. העזרה שנאלץ להגיש למשפחתו בקליטתה בארץ דחתה את חלומו לחיות בקיבוץ.
בשנת 1938 הצטרפו וובק ואטקה לתל עמל. קליטתם בקיבוץ התאפשרה, בין השאר, בשל העובדה שנולד להם בן, עוזי, ובתל עמל נולדו אז 10 בנות בזו אחר זו.
וובק עבד בקיבוץ כצבעי, יחד עם זאת יצא לעבודות עונתיות בחקלאות ובמדגה. כאשר מצבו הפיזי החמיר עבר לעבוד בגיהוץ במחסן בגדים. עם הקמת “שפרית” הצטרף לעובדי המפעל.
בינתיים חלה במחלה קשה אך המשיך לעבוד. בשנים האחרונות לחייו עבד ב”כריכיה”.
וובק מילא תפקידים חברתיים רבים בקיבוץ.
לוובק ואטקה נולדו 4 ילדים ונכדים והם זכו לראות נחת בחיי המשפחה.
וובק נפטר ממחלתו.
יהי זכרו ברוך!

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן