(06/04/1912 – 26/08/1991) ( יט ניסן תרע”ב – טז אלול תשנ”א )

סלה עדן לבית אדל נולדה בלבוב להוריה מנדל ופייגה. במשפחה היו שש בנות ושני בנים. סלה היתה הבת הצעירה. מצבם הכלכלי היה קשה. ההורים נפטרו והאחים נספו בשואה.
סלה למדה בבית הספר העממי ואחר כך בביה”ס מקצועי לתפירה. היתה חברה ופעילה בקן השומר הצעיר בלבוב משנת 1926. היא יצאה להכשרה של קיבוץ עלייה “מסד” בפשמישל ואחרי כן עברה להכשרה בברושניוב. עלתה ארצה באנייה דרך נמל יפו ב- 8.8.1934 והצטרפה לתל עמל.
כעבור זמן קצר הגיע חברה, מיצ’ק שנווטר, גם הוא חבר “מסד” והצטרף לקיבוץ. סלה ומיצ’ק היו בתל עמל עוד בימי נחלת יצחק, דרך חיסול המחנה, המעבר לבית אלפא והעלייה על הקרקע.
סלה עבדה כמחסנאית בגדים, השתתפה בסלילת כביש עפולה – בית שאן ומאוחר יותר היתה מטפלת תינוקות. בשנת 1939 נולדה בתה הבכורה ושש שנים אחר כך בנם, רפי שנפצע קשה במלחמת יום כיפור.
במשך תקופה ארוכה סבלה סלה מבעיות בריאות עד לפטירתה באלול תשנ”א. סלה הניחה אחריה נכדים וזכתה לרוב נחת ממשפחתה, בניה ונכדיה.
יהי זכרה ברוך!