פדון עידית

(17/07/1918 – 25/06/2008) ( – כג סיון תשס”ח )

עדית פדון לבית ויינשטיין נולדה בעיר קושיצה, סלובקיה. הנאצים כבשו את העיר אך היא חזרה לידי הונגריה וב- 1942 התחילו לקחת בנות יהודיות צעירות לפולין, לעבודה – כך נאמר להם. אביה התעקש שעדית תעבור לשטח הונגריה. בהונגריה, בימים הראשונים החיים התנהלו כמקודם. בינתיים נלקחו ההורים ללובלין ובאותו יום בו כתבו ש”הכול בסדר” נרצחו.

עדית הגיעה למישקולץ וגרה אצל אישה מבוגרת שנשארה לבדה. אמנם היתה לה “תעודת לידה” אך היא חיתה כחיה נרדפת.

ב- 1944 היתה שנת המהפך הנאצי בהונגריה ועדית עם עוד יהודים רבים נלקחה בטרנספורט לאושוויץ. באושוויץ היא נשלחה על ידי ד”ר מנגלה לצד ימין (מחנה עבודה) אך משרצתה להיות עם אשת בעל החווה ותינוקה התגנבה לצד שמאל (השמדה) מבלי לדעת דבר. חייל גרמני שראה שתי נשים עם תינוק אחד החזיר אותה לצד ימין וכך ניצלו חייה בפעם הראשונה מני רבות.

מאושוויץ הועברה עדית לפלשוב ליד קרקוב, מחנה נוראי של עבודה במחצבות אבן. לאחר כמה חודשים הוחזרה עדית לבירקנאו. בפינוי של חורף 1945 בצעדת המוות ניצלה עדית בפעם השנייה בזכות מגפיים, מנשיכת כלב.

עדית שרדה את השואה והמחנות ועלתה לישראל עם יהושע פדון, אותו פגשה בשנת 1947 כאשר, עם סיום פעילותו בבריגדה, ביקר במוסדות “הבריחה” באוסטריה. עדית ויהושע הגיעו לקיבוץ כפר מסריק ובשנת 1954 עברו לניר דוד (תל עמל).

לעדית ויהושע נולדו שני ילדים: עלינא ויניב.

יהי זכרה ברוך!

 

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן