(26/10/1914 – 23/12/1989) ( ב חשון תרע”ה – כה כסלו תש”ן )

מלכה נולדה בירושלים להוריה אברהם וחנה-לאה רכטמן, משפחה ירושלמית מזה חמישה דורות ולהם שבעה ילדים. עקב רדיפות התורכים נאלצה המשפחה לעזוב את הארץ ולעבור למצרים, אולם הקשרים עם הארץ נמשכו במשך כל השנים.
לאחר מות בעלה, חזרה מלכה עם שתי בנותיה לארץ ישראל בשנת 1944. בשנת 1946 הכירה את בולק פדרבוש שנותר יחידי מכל משפחתו שנספתה בשואה. בולק מצא משפחה חמה, רעיה אוהבת ושתי בנות והן מצאו בו אב חם ומסור. בשנת 1947 נולד בנם, עמי.
בשנת 1954 החליטה המשפחה להצטרף לקיבוץ ניר דוד (תל עמל). במשך הזמן מצאו כאן בית. מלכה היתה מטפלת בקבוצת פעוטים. היא אהבה את עבודתה וגילתה הבנה בחינוכם. לאחר זמן מה נבחרה למטפלת באולפן והצטיינה בקשירת קשר עם אנשי חוץ לארץ, בהיותה שולטת בשפות רבות. בשנים שלאחר עבודתה באולפן עבדה במטבח ובמחסן בגדים.
הילדים גדלו במוסדות החינוך של הקיבוץ ועמי התגלה כילד מוכשר ונעים הליכות. עם גמר לימודיו התקבל לחיל האוויר והצטיין כטייס מעולה. אולם עמי חלה במחלה חשוכת מרפא והוא נפטר בשיא פעילותו בן 41, שנתיים לפני מות אמו. האסון גרם להתדרדרות במצבה הבריאותי של מלכה ובולק סעד אותה במסירות רבה.
מלכה נפטרה והשאירה אחריה בעל, שתי בנות ונכדים.
יהי זכרה ברוך!