(05/09/1920 – 27/07/1992) ( כב אלול תר”פ – כו תמוז תשנ”ב )

חיה לבית שרייבר נולדה בעיירה מיר, בפולין. להוריה, דוד ושפרה היו חמישה בני ושתי בנות. חיה היתה השנייה מבין הילדים. האב – צבעי שהתפרנס מהכנת חומרי כתיבה של ספרי תורה. הבית היה ציוני. שפת הדיבור – אידיש. חיה למדה בבי”ס עממי פולני ואח”כ בבי”ס מקצועי. היא הצטרפה ל”שומר הצעיר” בשנת 1932 ועברה ללמוד ולעבוד בתפירה בעיר הסמוכה, ברנוביץ, שם הכירה את בעלה, ירחמיאל מורדכוביץ.
עם פרוץ המלחמה נדדה חיה עם בעלה ואחיה לבריה”מ, אך נאלצה לחזור לעיר הולדתה. הנאצים התנכלו ליהודים ורצחו רבים מהם. כשנוצרה הזדמנות בריחה ברחו חיה ובעלה ליער והצטרפו לפרטיזנים. חיה ארגנה את משק הבית וטיפלה בפצועים ושם נולדה בתם, שפרה. בעלה של חיה נהרג באחד הקרבות וחיה גידלה את בתה ביער בכוחות עצמה וכחלק מקבוצת הפרטיזנים. לאחר המלחמה הן נדדו לפולין, לודז’, שם מצאה חיה בני משפחה. שם הצטרפו לקיבוץ של ה”שומר הצעיר” עד עלייתן ארצה באנייה “יציאת אירופה” (אקסודוס). הן עברו את כל התלאות של מעפילי אנייה זו והגיעו לבסוף לחיפה בפברואר 1948. חיה’לה ושפרה התקבלו בקיבוץ ונקלטו בו יפה. היא עבדה בכל עבודה וזכורה לציון מיוחד עבודתה עם בני נוער עולה, קבוצת “עומר”. בקיבוץ נישאה חיה’לה ליחזקאל פרלברג. הוא היה בעל טוב, אב מסור לשפרה וסבא טוב לנכדותיו, ענת וענבל. בהיותה בת 11 חלתה ענת במחלה אנושה ונפטרה כעבור שנה. המשפחה דאבה את האסון הכבד וענבל היתה לנחמת המשפחה.
חיה’לה חלתה בשנים האחרונות ונפטרה לאחר שנים של סבל פיזי כאשר יחזקאל טיפל בה במסירות ללא גבול וסעד אותה יומם ולילה עד ימיה האחרונים.
יהי זכרה ברוך!