(15/06/1914 – 01/10/2007) ( כא סיון תרע”ד – יט תשרי תשס”ח )

דף הנצחה שושנה שריג

שושנה נולדה בשנת 1914 בקישינוב, בבית יהודי חם וציוני. במשפחה היו חמישה אחים ואחיות. אחיה הבכור עלה ארצה בן 17 וזה השפיע עלי ועל אחי התאום. ההורים היו ציונים דתיים, תמיד עסוקים בחנות המשפחה. הבית היה יחידת דיור אחת מרבות סביב חצר גדולה בה התרחשו כל חיי החברה.

שושנה למדה בגימנסיה בשפה העברית, שהיתה שונה מזו המדוברת בארץ. בת עשר היתה כאשר המשפחה עלתה לישראל בעלייה הרביעית.

מתוך קשריה עם לאה אלתרמן להב, הצטרפה שושנה לקן השומר הצעיר, בעקבות אחיה, אהרון שורר. הקן היה קטן וכל פעם הצטרפו עוד צעירים, תחילה מ”החוגים” אחר כך מגימנסיה הרצליה ומתנועת הצופים. פרץ מרחב היה הראשון שנתן את התנופה להקמת התנועה בארץ וחרותי מקיבוץ מרחביה היה השליח הראשון.

יחד עם חברי הגרעין הארצישראלי הראשון הקימה שושנה את הקיבוץ בבית הקברות בנחלת יצחק, רעבים, עייפים, מחוסרי עבודה אך מאושרים עד מאוד.

עם המעבר לעמק בית שאן, שושנה היתה בפלוגה במושב מרחביה ועבדה כעוזרת בית בעפולה. לאחר מכן, עם לידת הילדים הראשונים, החלה לעבוד כמטפלת בתינוקות. ביום העלייה על הקרקע נשארה שושנה עם הילדים בבית אלפא.

מנישואיה הראשונים לשניאור ליפסון נולד בנה הראשון של שושנה. שניאור ושושנה עברו לקיבוץ משמר העמק לכמה שנים, בשל מקצוע ההוראה של שניאור. עם התגייסותו לפלמ”ח חזרה שושנה הביתה עם אורי, הבן. בשנת 1949 יצאה שושנה ללמוד בסמינר לגננות.

שושנה נישאה לשמואל שריג ונולדה בתם, דורית. כל השנים עבדה שושנה בחינוך בבית ואף במחלקת החינוך של הקבה”א.

כתבה רוני:

שושנה יקרה, בשקט ובצנעה הלכת מאתנו, ממש כמו שחיית – בשקט ובצנעה.

היית אישה גרועה בחשבון – האהבה אצלך היתה בלי חשבון. אהבת כל מי שהיה קשור אליך. אהבת את עשרות ילדי הגנים שלך, את כל חברי הקיבוץ שלך וכמובן את המשפחה הגדולה שלך. אבל לא הסתפקת בזה. לאחרונה, כשליד ביתכם השתכנו משפחות תושבים צעירות, אהבת גם אותם והיית מאמצת אותם לביתכם כאילו היו חלק מהמשפחה. בשנה האחרונה, כאשר כנרת החלה לעבוד בביתכם, מיהרת לאסוף גם אותה לחיקך והיית מנסה לפנק אותה בכל דרך אפשרית.

היית גרועה בחשבון גם בלכעוס ולשנוא. אינני זוכרת אפילו פעם אחת ששמעתי אותך כועסת או שומרת טינה לאיש. היית מאלה שבכל מצב ימצאו את הטוב והיפה. אני בטוחה שפשוט נולדת כזאת, אבל אני גם בטוחה שבזוגיות כה נפלאה ומופלאה ובאהבה כה גדולה כמו שהיתה לך ולאבא, כל התכונות הללו מתעצמות ופורצות מאליהן.

מהר מדי הלכת ואנחנו עדיין מתמודדים עם התדהמה ומקווים שנוכל למלא, ולו במעט, את המקום הריק שהותרת בחיי אבא.

שושנה נפטרה בחטף באישון לילה והותירה אחריה את שמואל, בעלה, נכדים ונינים.

יהי זכרה ברוך!