תאריך לידה 24.10.1952 – תאריך פטירה 09.12.2022 (ה’ חשוון תשי”ג – ט”ו כסלו תשפ”ג)

יואב ויינר: חשבתי לעצמי מה נותר לי לעשות אחרי יום מטורף שארגנת לי, ואחרי שארגנטינה ניצחה בדיוק באותו יום שנפרדת מאתנו, כמה שזה אירוני, אז התיישבתי לכתוב לך כמה מילים.

אבא, אני עדיין לא מעכל את זה שאתה לא פה אתנו, לראות את המונדיאל שכל כך אהבת ואת נבחרת ארגנטינה. זה היה צריך להיות המונדיאל שלך ושל החבר שלך, מסי, שכל כך אהבת. חשבתי שהמונדיאל הזה ירים אותך אך המחלה הייתה קשה וקשוחה יותר.

המוות שלך תפס אותנו בדיוק במרוץ של איה, שכל כך היית גאה בה, אז שתדע שהיא ניצחה וסיימה במקום הראשון.
כל יום ראשון אחרי המרוץ היית מתקשר, ולפני שהיית אומר שלום היית מבקש שאשלח לך סרטונים. במהלך כל היום היית משגע אותי, אם יש עוד סרטונים, ואז אחרי שהיית מסיים איתי היית שולח לכל מי שאתה רק מכיר ומשגע את כולם. כך היית גם כשעשהאל שיחק כדורגל והיה שוער בהפועל בית שאן. היית טוטאלי לגביו, והיית בטוח שהוא המארדונה הבא של הכדורגל, ואם מישהו היה רק מעז לצעוק נגד עשהאל, היית ישר מגונן עליו.
ועם אבישי, שהיית כל כך גאה בו כששחה ב”הפועל גלבוע” והיית צריך לקחת אותו לאימונים בארבע בבוקר.

אבא אני רוצה שתדע שאנחנו מאוד אוהבים אותך. בשלושת החודשים האלה שהיית בבית בריאות, זכיתי לטפל בך ולשמוע ממך כמה מילים שמעולם לא אמרת לי, כמו שיש לך שלושה ילדים גברים שלא עוזבים אותך ושאתה גאה בנו כל כך.

אבא אני רוצה להגיד לך שאני גאה להיות הבן של גוסטבו ויינר, אני אוהב אותך, נעמה וילדיי נועה, איה ויער תמיד שמחו בבואך וניצלו כל רגע בו ביקרת למשחק וסיפור משעשע.
ביום שישי האחרון בלילה התאספנו כולנו בבית שלי כדי לראות את המשחק של ארגנטינה, וכל הזמן איתני ביקש שארגנטינה ינצחו בשביל סבא ואכן הם ניצחו.
רוצים לומר תודה בשם כל המשפחה לענת וכל צוות בית הבריאות, לדליה ולכל צוות המרפאה וליפה יכין ולנוהר, על הדאגה הרבה והטיפול המסור באבא.

אבא, תנוח על משכבך בשלום, אוהבים אותך מאוד וכבר מתגעגעים.
יואב,  אבישי, עשהאל, הכלות והנכדים.