(04/12/1917 – 06/08/1985) ( יט כסלו תרעח – יט אב תשמ”ה )

צבי נולד בעיר צ’נסטוחוב, פולין להוריו שרה ויעקב. אביו היה סוחר והמשפחה התקיימה בדוחק. בגיל צעיר נאלץ צבי לעזור בפרנסת המשפחה, באריגה. הוריו היו אדוקים מאוד. צבי נשלח ללמוד בישיבה אך בגיל 16 מצא צבי את דרכו לתנועת “השומר הצעיר” בעירו. על סף צאתו להכשרה גויס צבי לצבא הפולני בו שירת בגדוד התותחנים. עם פרוץ מלה”ע השנייה וכיבוש פולין ע”י הנאצים התפזרו חיילי הגדוד לכל רוח וצבי פנה עם חברי התנועה לעבר ליטא, שם התקבץ ריכוז שומרי. לאחר מכן הצטרף לקיבוץ “בחזית” בעיר פוניבז’. בזמן מלחמת גרמניה – רוסיה נדד צבי עם חברי קיבוצו לעבר בריה”מ והוכרח לעבוד במחצבה בעיר רז’ב. משם פנה יחד עם ישראל פדרמן לרפובליקה הטורקמנית באסיה התיכונה.
עם תום המלחמה יצא צבי לפולין לחפש את משפחתו ולפלס דרכו ארצה. שם התוודע לגדול האסון, כל משפחתו נספתה. דרך רומניה ואיטליה פנה לארץ ישראל. בשהותו באיטליה התגייס לפעילות תנועתית בקרב שארית הפליטה. בדרכים אלה הכיר את רוזה, אשתו לעתיד ומאז לא נפרדו. הם נישאו באיטליה. צבי ורוזה הגיעו באנייה דב הוז לחיפה ולאחר שהות קצרה בעין המפרץ הגיעו לקיבוץ תל עמל ביוני 1946. כאן בנו ביתם וכאן נולדו שתי בנותיהם, חיה ורינה. צבי שירת בצה”ל והשתתף בפעולות שונות והיה פעיל בקליטת עלייה בנתניה.
בקיבוץ עבד צבי בענף המדגה ובמפעל מתכת. הוא היה פעיל בתפקידים שונים: ו. תרבות, ו. חברים, ו. דירות ועוד. במשך שנים רבות שימש כנשק בתחנת הנשק של הקיבוץ.
צבי היה חבר שקט וצנוע ואיש קיבוץ נאמן. הוא ורוזה ראו נחת בחיי המשפחה ונולדו להם נכדים.
צבי חלה ונשא את מחלתו בתוכו זמן רב, אך המשיך בעבודתו הרגילה במפעל מתכת. לפתע נפטר מהתקף לב.
יהי זכרו ברוך!