(14/03/1919 – 17/06/2002) ( יב אדרב תרע”ט – ז תמוז תשס”ב )

פישל נולד בעיר רודניק במזרח גליציה להוריו צזה ושמואל שטרום. לימים שינה את שם משפחתו ל’סער’. היו לו חמש אחיות ושני אחים. הבית היה מסורתי ופישל למד בישיבה עד גיל 16. אז נאלץ לעזור בפרנסת המשפחה הגדולה. אביו התפרנס ממסחר ועבר לצרפת בניסיון להגדיל את רווחיו. פישל לא הצטרף לתנועת נוער אבל החל לגבש השקפת עולם סוציאליסטית בניגוד לרצון הוריו. האב חזר מצרפת ערב פרוץ המלחמה. פישל ושני אחיו ברחו מזרחה ללבוב, אביו נפטר ואמו ואחיותיו נרצחו על ידי הפולנים עוד לפני שהוקם מנגנון ההשמדה הנאצי.
פישל נדד ברוסיה עם אחיו הבכור. הם עבדו בכריתת עצים ונאסרו במחנה כפייה רוסי. לאחר השחרור אבד הקשר בין האחים. פישל הגיע לקולחוז בקזאחסטאן ושם נודע לו על מות אחיו. הוא הצטרף לשורות הפרטיזנים ולחם כל שנות המלחמה בגרמנים. לאחר המלחמה עלה ארצה וחי בהרצליה. מכל המשפחה נותרו רק פישל ואחיו הצעיר.
בדרכו ארצה חבר פישל לקיבוץ של תנועת אחדות העבודה “דרור” והגיע בעליה בלתי לגאלית באנייה “התקווה”. הבריטים תפסו את האנייה וכל נוסעיה הועברו לקפריסין. כשהגיע לארץ בשלהי מלחמת השחרור עבר במקומות שונים בארץ. מאוחר יותר התחתן עבר לאשקלון, שם נולדו שתי בנותיו הגדולות. לאחר שש שנים הצטרפה המשפחה לקיבוץ חצור ונולדה בתם הקטנה.
פישל הכיר את מלכה ז”ל והצטרף לקיבוצה, תל עמל.
פישל נפטר בביתו בהרעלת גז.
יהי זכרו ברוך!