(01/12/2013 – 04/12/1992) ( – ט כסלו תשנ”ג )

רות לבית קוהל נולדה בעיר מנהיים בגרמניה על גבול צרפת להוריה ז’נט וזיגמונט- שמעון קוהל. להורים היו 5 ילדים. רות סיימה את ביה”ס התיכון בהצלחה קרוב מאוד לעליית הנאצים לשלטון. השלטונות חשדו בה בנטייה שמאלנית ואביה האיץ בה לעבור לצרפת, לעבוד בחווה פרטית כפועלת חקלאית. היא סבלה מהתעללות בשל יהדותה וברחה חזרה לגרמניה. בברלין קשרה קשרים עם חברי תנועת השומר הצעיר.
בשנת 1933 עלתה לארץ יחד עם הוריה ועם הנגרייה של אביה. הם התיישבו בבנימינה. ברצונה לעזור להוריה פנתה רות למאיר יערי להיוועץ בו. בדרכה מעפולה למרחביה עברה עגלה שלקחה אותה טרמפ לקיבוצו. העגלון היה מושבניק ממושב מרחביה והוא הזמין אותה לעבוד אצלו. כך קרה שרות נשארה לעבוד במושב ולשם הגיע גם מיכאל, שהיה אז חבר קיבוץ תל עמל לאחר שעזב את הקיבוץ הליטאי בפתח תקווה. מיכאל ורות נישאו והיא עברה אתו לתל עמל. כאן עבדה עם העגלות ברפת בית אלפא, שהיו אחר כך היסוד לרפת בתל עמל. לרות נולד בן שנפטר עוד בינקותו. בהמשך שנות חייהם נולדו להם ארבעה ילדים.
בינתיים ביקשו הוריה של רות להצטרף לקיבוץ והם התקבלו בסבר פנים יפות. הם הגיעו ב- 1939 עם כל מכונות הנגרות שהיו בעלי ערך רב. סבא קוהל אף הקים צריף מגורים לו ולאשתו. הוא היה נגר מומחה. סבא וסבתא קוהל היו מקובלים ואהודים על כל הקיבוץ וילדיו בהיותם הסבים הראשונים בקיבוץ – סבים של כל הילדים.
רות היתה מורה לאנגלית במוסד החינוכי “גלבוע” ובשליטתה בשפות רבות עבדה כמזכירה במפעל מתכת. רות המשיכה להיות פעילה בהוראת האנגלית ובהנחלת הלשון העברית לכל הנזקקים. היא טיפלה בעולים חדשים וייסדה את הספרייה הלועזית בקיבוץ. כמו כן עסקה בתרגומים לכל דורש. משחר נעוריה היתה רות מעורה בספרות העולמית, אהבה מוסיקה ואף ניגנה בפסנתר. רות ומיכאל זכו לחיי משפחה יפים ולנכדים רבים.
רות נפטרה ממחלה. יהי זכרה ברוך!