(26/07/1912 – 26/11/1984) ( יא תמוז תרע”ב – ב כסלו תשמ”ה )

שנקה נולדה בעיר ז’שוב (רישא) בפולין להוריה צילה ושמואל. מקצוע ההורים היה חייטות.
שנקה הצטרפה לקן השומר הצעיר ברישא בשנת 1925 וב- 1929 השתתפה במושבת מנהלים ומדריכים. היא היתה בהכשרת “מנוף” בקרקוב ועלתה ארצה ב- 1935 בסרטיפיקט לקיבוץ גת.
בשנת 1946 למדה בסמינר הקיבוצים חינוך (הקורס התקיים בקיבוץ יגור) ושם נקלעה להתקפת הבריטים ב”שבת השחורה”. לאחר מכן עבדה בקיבוץ גת בבית ילדים.
בשנת 1948 עברה לקיבוץ תל עמל במגמה להתקשר עם זאב לילה, אולם שבועות מספר מיום בואה לקיבוץ, נהרג לילה על ידי הלגיון הערבי במבואות חיפה ושנקה נשארה בודדת עד יום מותה.
בקיבוץ תל עמל עבדה שנקה בבתי ילדים כגננת, הוראת מלאכת יד בבית הספר ובמוסד החינוכי, היא ריכזה את המועדון לחבר, את ספריית הקיבוץ והיתה פעילה בוועדות שונות.
בשנת 1976 החלה לרכז חוגי ערב לסריגה ולמלאכת יד למבוגרים והצטיינה במסירות ובסבלנות רבה. הצלחתה היתה תמיד בתחום זה: תערוכות הסיום של ילדי ביה”ס והוראת המלאכה. שנקה אהבה את הצד האסתטי בחיים, אהבה לצייר, ליצור ולהדריך בתחומים אלה.
בחיים האישיים לא שפר עליה גורלה והיא נשארה ערירית. שנקה סבלה קרוב לשנתיים ממחלה קשה ולפתע נפטרה.
יהי זכרה ברוך!