(12/12/1913 – 01/02/1982) ( יד טבת תרע”ד – ח שבט תשמ”ב )

רבקה לבית מונטיאס נולדה בסיליסטרה, בולגריה. היא עברה עם משפחתה לגור בעיר רוסצ’וק בצפון המדינה על חוף הדנובה.
ההורים, אליעזר ולינה, היו סוחרים. לרבקה היו עוד אח ואחות. הבית היה יהודי חילוני, קשור מאוד לקהילה המקומית. לאחר עלייתה של רבקה ארצה, עלו גם ההורים והאחים. כל משפחתה בארץ.
רבקה סיימה בי”ס עממי והמשיכה בבית ספר מקצועי לתפירה. עם סיום הלימודים פנתה לעבודה בבית מלאכה והצטרפה לאיגוד המקצועי – קומוניסטי שפעל במחתרת ואף נעצרה פעם אחת על ידי המשטרה.
בגלל הערות אנטישמיות ששמעה באספת האיגוד התאכזבה מהקומוניזם והצטרפה לתנועת השוה”צ בשנת 1932. לאחר הכשרה חלוצית בסופיה עלתה ארצה ב- 1933.
עם הגיעה לארץ הצטרפה לקיבוץ מרחביה שם התרכז גרעין העלייה הבולגרית. היא נשארה שם ואף נישאה. בנה נולד במרחביה. רבקה עבדה בכל עבודה קשה בתנאי הימים ההם: כביסה ביד, גיהוץ, עבודות חוץ במשק בית בעפולה וכביסה בבית חולים. עם הזמן היתה מחסנאית בגדי הילדים בקיבוץ ומאוחר יותר עבדה בתפירה.
בשנת 1946 עברה לתל עמל ונישאה לקלמן כ”ץ ומאז היתה לחברת קיבוץ תל עמל. כאן נולד בנם.
מאז יסוד המתפרה בקיבוץ היתה למרכזת ראשונה ואף הדריכה חברות בעבודת התפירה.
רבקה היתה סבתא למופת. בשנת 1948 כאשר חברו הטוב של קלמן, זאב לילה, נרצח, אמצו רבקה וקלמן את בתו, הגר.
רבקה תיזכר בקיבוץ תל עמל כחברה שהקימה את מפעל המתפרה והשקיעה בה את כל שנות חייה במסירות ובהתמדה. היא תישאר זכורה כחברה נאמנה, כאם וסבתא מסורה ואהובה.
רבקה נפטרה באופן פתאומי. יהי זכרה ברוך!