תאריך לידה: 15.09.1941 כ”ג אלול ה’תש”ב / תאריך פטירה: 20.10.2024 י”ח תשרי ה’תשפ”ה
דני נולד בתל אביב, בן לקובה ואלה מאירוביץ, בשנת 1941.
הוא גדל במשפחת מאירוביץ’ המורחבת עם שלושה בני דודים שהיו כאחים לו.
קובה, אביו, היה פעיל בהגנה ועסק ברכש. הוא נעדר מהבית תקופות ממושכות. דני למד בבית החינוך על שם גורדון. כל הילדים שם היו בשומר הצעיר או במחנות העולים. דני היה בקן צפון. לאחר ביה”ס היסודי דיברו על לבי שלא להכניסו לתיכון חדש כי אם לעירוני ה’. זה היה בית ספר שונה לגמרי מבית ספרו הקודם ודני החליט לעבור לתל עמל ללמוד במוסד החינוכי גלבוע.
הוא סיים את לימודיו ולאחר שירותו הצבאי הקים משפחה יפה עם חנה. אנו, מזמן רצינו לעבור לקיבוץ אך ב”על המשמר” לחצו על קובה שלא יעזוב ובאמת הוא התחשב בצרכי העיתון. רק ב- 1980 החלטנו לעבור לקיבוץ.
דני היה פעיל מאוד כל שנותיו בתחומי הכלכלה והתרבות בקיבוץ ומחוצה לו והשקיע זמן רב בגידול שלושת ילדיו.
לביא מאירי מספיד את דני מאירי
לא ג’אבר – אבל גיבור על, כזה היית דני.
החיים הציבו בפניך מכשולים ואתגרים שאיש מאתנו לא בנוי להתמודד איתם. אתה עמדת בהם בגבורה והתמודדת עם כולם, ללא טענות, ללא קיטורים, בשפתיים נשוכות ובנחישות ומסירות אין קץ.
גם ילדותך כבן יחיד חולה אסטמה בתל אביב הקטנה של הימים ההם לא היתה קלה. מאוחר יותר, כשהגעת בכיתה י”א לקיבוץ, היית צריך להתמודד עם הקיבוצניקים החסונים, הגדולים והשזופים, בחברה שאינה פותחת בקלות את ליבה לילדי חוץ. התמודדת והשתלבת.
מאוחר יותר אחרי שהשתחררת מהצבא, היית חקלאי – פרדסן ומנהל הפרדס, גזבר הקיבוץ וחבר שותף פעיל ומוביל בוועדות מרכזיות וצוותים של הקיבוץ.
לא היינו חברים קרובים כיאה לבני דודים. כשהגעת לקיבוץ עוד הייתי זאטוט בכיתה ג’ או ד’ שכל מה שיש לו בראש זה כדורגל. אותך עניינו דברים אחרים; לימודים, נגינה על חליל והשתלבות בשכבת הגיל אליה היית שייך. בהעדרם של הוריך מהקיבוץ, שימש בית הוריי כביתנו המשותף. כנראה שהפרשי הגילאים בינינו ותחומי העניין של אז לא אפשרו קירבת אחים.
היית איש חכם בעל דעות מוצקות בכל נושא, ציני במידה, בעל חוש הומור במידה וחוש צדק מפותח שלא נשאר כלוא בד’ אמותיו. לחמת על דעותיך, כל זה מתאים לחברות עם מי שהתפתחתי להיות אני, החמצנו אותה, החמצתי אותה. זאת בעיקר אשמתי, סליחה!
מפעל חייך היה ניהול והפקת תערוכת החקלאות אגריטך. עשית זאת בהצלחה רבה לאורך שנים רבות ותערוכות רבות.
בנית עם חנה את ביתך בקיבוץ – היית קיבוצניק בכל רמ”ח איבריך. התמודדתם יחד, חנה
ואתה, בגבורה ובאומץ עם האתגרים שהציב בפניכם התא המשפחתי שבניתם, רק יחידי
סגולה יכולים לעמוד באתגרים כאלה.
כל מי שצפה וצופה בקומיקס של גיבורי העל למיניהם – חוזה שם בגיבורים הבנויים לתלפיות, כל תו מצויר בפנים, בידיים, ברגליים או בחזה, מבליט שריר כזה או אחר.
את שרירי הנפש, השרירים החשובים באמת בחיים, לא ניתן לצייר. גופך דני היה שרירי, שרירי הנפש שלך היו אדירים ומשורגים. גיבור על – לא ג’אבר.
יהי זכרך ברוך לעד
